החלטה בתיק ב"ש 9390/07

1. זו בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו שניתנה על ידי ביום 29.1.07.

2. פרטי האישומים המיוחסים למבקש בכתב האישום פורטו בהחלטה הקודמת ולצורך ההחלטה הנוכחית, אסתפק בכך שאציין כי מדובר בארבעה אישומים בעבירות של ביצוע מעשים מגונים, ביצוע מעשים מגונים בכוח בקטין, ביצוע מעשי סדום בקטין, עבירות של ריבוי נישואין ושיבוש מהלכי משפט.

3. בהחלטה הקודמת נקבע שקיימות ראיות לכאורה די הצורך לביסוסם הלכאורי של האישומים המיוחסים למשיב. עוד נקבע, שקיימות במקרה זה שתי עילות מעצר נגד המבקש. האחת היא המסוכנות לביטחון הציבור הנלמדת לכאורה מהמעשים המיוחסים למבקש אשר אינו נרתע מלתקוף מינית נשים וילדים, בכלל זה ילד הלוקה בפיגור שכלי, תוך ניצול מעמדו והשפעתו כאיש דת. מעשים אלה, נקבע בהחלטה, מצביעים על מסוכנות בדרגה גבוהה ועל חשש ששחרורו של המשיב יביא לפגיעות מיניות נוספות בילדים ונשים. העילה השנייה מקורה בחשש משיבוש הליכי משפט המבוססת על ראיות המצויות בתיק החקירה אשר מצביעות על לחצים כבדים המופעלים על ידי משפחת המבקש על המתלוננים ובני משפחתם. לפיכך, נקבע באותה החלטה, ש"גם אם ניתן להפיג את הסיכון לביצוע עבירות מין הטמון בשחרורו של המבקש בחלופת מעצר הרחק מכפרו (ולצורך הבקשה הנוכחית אינני קובע בכך מסמרות), חלופה כזו לא תוכל להפיג או להפחית את החשש לשיבוש הליכי משפט שאותו ניתן לבצע גם ממרחק". עם זאת, נקבע בהחלטה, שהמבקש יוכל לבקש לקיים עיון חוזר בהחלטה לאחר סיום עדותם של המתלוננים.

4. המבקש ערער על ההחלטה הקודמת בפני בית המשפט העליון וערעורו נדחה. בהחלטה שניתנה מפי כב' השופטת ע' ארבל נקבע כי "המעשים נשוא כתב האישום מצביעים על מעשים מיניים בלתי נשלטים בעיקר כלפי קטינים, לעיתים בליווי שימוש בכוח, לכאורה תוך ניצול מעמדו של העורר והשפעתו כמנהיג דתי. ריבוי המעשים, ניצול הקורבנות המזדמנים בדרכו, פיתוי הקטינים ואנשים בדרכים שונות בהכירו את מצוקותיהם, את פחדם, ההתעלמות מאי הסכמתם וסירובם, מצביעים כולם על מסוכנותו הבלתי נשלטת של העורר ומעלים חשש שאם ישוחרר, ישוב ויפגע בקורבנות נוספים". לכך יש להוסיף, נקבע בהחלטה, את החשש להשפעה על העדים קורבנות העבירה.

5. ביום 10.4.07 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו. בבקשה נטען כי לאחר סיום פרשת התביעה והעדת כל עדי התביעה אין מתקיימת יותר העילה של החשש משיבוש מהלכי המשפט. עוד נטען בבקשה, כי לאור העדויות שנשמעו בבית המשפט ולאור הראיות הנוספות אשר מצויות בידי ההגנה, נחלשה משמעותית עוצמת הראיות נגד המבקש. אציין כבר עכשיו שאת הטענה האחרונה, בדבר החלשת עוצמת הראיות, זנח ב"כ המבקש בטיעונו בעל פה.

6. בהחלטה מיום 15.4.07 הוריתי, בלא לקבוע בשלב זה עמדה בבקשה לגופה, על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. שירות המבחן התבקש לחוות דעתו, בין היתר, על מסוכנותו של המבקש ועל האפשרות להפיג מסוכנות זו בחלופות המעצר שהוצעו על ידו.

בתסקיר מעצר מיום 8.5.07 קבע קצין המבחן כי הוא מתרשם מאדם (המבקש) אשר מרוכז בצרכיו האישיים שמתקשה להביע אמפתיה או הזדהות עם הכאב שנגרם למתלוננים, בלטה אצלו התגוננות ורצון להוכיח את חפותו ועמדה זו מקשה על אבחון מעמיק יותר של עוצמת הדחפים המיניים ובחירותיו המיניות. להתרשמותו של קצין המבחן, המבקש עושה שימוש במנגנוני הגנה נוקשים שאינם מאפשרים עבורו התייחסות אחראית לאורח חייו, גם המיני, "וכל אלו מקשים לבוא בהערכה אודות רמת הסיכון הקיימת". משהמבקש גם לא הציג בפני קצין המבחן חלופת מעצר מוגדרת, נקבע בתסקיר שאין בידי שירות המבחן להמליץ על שחרורו של המבקשת ממקום מעצרו.

בתסקיר משלים שהגיש שירות המבחן ביום 15.5.07 דיווח קצין המבחן כי שוחח עם חלק מילדיו הבוגרים של המבקש ועם קרוב משפחתו, מר יחיא רג'בי, וכן הוצג בפניו מסמך המעיד על שכירת יחידת דיור באזור בית חנינא בירושלים כדי לאפשר מגורים של המבקש בדירה במסגרת חלופת המעצר המוצעת עבורו. להתרשמותו של קצין המבחן, כפי שעולה מתסקיר זה, המבקש וילדיו מבינים את משמעות הפיקוח במסגרת המעצר, מודעים למגבלות שיחולו על הנ"ל ומוכנים להתחלק ביניהם על מנת להבטיח את קיום תנאי החלופה. קצין המבחן מציין בתסקיר זה כי התרשם לחיוב מחלופת המעצר המוצעת אשר יש בה כדי להפחית מרמת הסיכון שבמצבו של המבקש, ועל כן הוא אינו רואה מניעה לשחרורו של המבקש לחלופת המעצר המוצעת בתנאי מעצר בית מלא ותחת פיקוחם המשותף של הערבים המוצעים, אשר הוצגו בפני בית המשפט.

7. לאחר תום שלב עדויות התביעה במשפט, אמנם פחת במידה ניכרת, אף שלא נעלם כליל, החשש לשיבוש הליכים מצד המבקש ומשפחתו. מאידך, לא פחת, גם בשלב זה, החשש לשלום הציבור, אשר נובע, כפי שציין בית המשפט העליון בהחלטתו, מ"מסוכנותו הבלתי נשלטת" של המבקש. חשש זה לא הופג, ואף התגבר, לאור תסקיר המעצר הראשון בו נקבע כאמור לעיל שמנגנוני ההגנה שהמבקש פיתח "אינם מאפשרים עבורו התייחסות אחראית לאורח חייו, גם המיני, שניהל עד למעצרו". בתסקיר המעצר השני שירות המבחן אמנם המליץ לשחרר את המבקש לחלופה המוצעת ממנה הוא התרשם בחיוב. אולם, בהתרשמות החיובית מחלופת המעצר אין די, לאור "מסוכנותו הבלתי נשלטת" של המבקש וחוסר יכולתו, עליה עמד קצין המבחן בתסקיר הראשון, להתייחס באופן אחראי לאורח חייו, גם המיני.

8. לאור שיקולים אלה, ובהתחשב גם בכך שמשפטו של המבקש קרוב לסיומו, כשבישיבה הקבועה ליום 7.6.07 תסתיים ככל הנראה שמיעת הראיות במשפט, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה.

9. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' בסיון, תשס"ז (21 במאי 2007), בנוכחות הצדדים.

הוקלד ע"י דנה ג. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: